איסורים מיניים
השעונים האסורים של חנה ודוד
חלק ראשון: תפקיד המיניות
למיניות יש תפקיד משמעותי בהתפתחות האנושות.
תפקידה הביולוגי של מיניות הוא רבייה וגיוון גנטי, המצמצם תחלואה.
תפקידה הפסיכולוגי של המיניות הוא ליצר תחושה של קירבה ובטחון.
תפקידה הסוציולוגי של המיניות היא חיזוק השיוך החברתי.
מכורח תפקידה, המיניות היא אנרגית יצר החיים, הדוחפת להתרבות מיטיבה, בסביבה מוגנת, המעניקה חום וקירבה, המשמרים את הישרדותנו.
משחר ההיסטוריה האדם יצר הגבלות מיניות באמצעות איסורים, חוקים ואזהרות.
ההגבלות המיניות שומרות על תפקידי המיניות, בהתאם לערכי החברה.
האיסורים ביהדות, יצרו חוקים והגבלות, במטרה לשמור על קדושת המיניות ולהבטיח את שימור תפקידה. האיסורים נועדו להגביל התנהגויות מיניות, שהייתה קיימת בחברות קדומות, שנתפסו כלא מוסריות.
חלק שני: האיסורים מקראיים
ספר התנ"ך הינו יצירה ספרותית המאגדת בתוכה נרטיב תרבותי, המבוסס על רצף אירועים היסטוריים היוצרים מסורת, ערכים וחוקים, המגנים על האדם ומשמרים את תלותו בחברה.
התנ"ך הוא בן היתר, ספר חוקים המסייע לאדם לשמור על אורח חיים בריא, אך גם לצור תחושת סדר ובטחון, המבססים את רווחתו הנפשית והרגשית של האדם.
התנ"ך קבע איסורים מיניים, המעצבים את ההתנהגות המינית לתכליתה המרכזית: הבאת ילדים בתוך התא המשפחתי.
תכלית זו מתבססת על מתן חשיבות לתפקיד הביולוגי, פסיכולוגי והסוציולוגי של המיניות במסגרת הנישואין.
תפקידם הביולוגי-רפואי של האיסורים, הוא למנוע התפשטות של זיהומים המועברים במגע מיני הפוגעים בפריון ולהגן על אנשים מפני ההשלכות הגופניות של עיסוק בהתנהגות מינית מסוכנת, הפוגעים בבריאות המינית.
תפקידם הפסיכולוגי-רגשי של האיסורים, הוא לטפח שליטה עצמית, יציבות רגשית ותחושה של גבולות ומחויבות, המשמרות על הביטחון הרגשי של האדם, בתוך הקשר הזוגי.
תפקידם החברתי-תרבותי של האיסורים הוא להתוות מוסכמות חברתיות המשמרות את קדושת הנישואין, הנחשבת לאבן יסוד של החברה.
החוקים מגנים על האדם, אך מצמצמים את חופש הבחירה שלו.
חלק שלישי: השפעת האיסורים על המיניות
לאיסורים מיניים יש משמעות חברתית בקהילה הדתית.
האיסורים משקפים את הערכים, האמונות והמוסכמות, המעצבים את חיי האדם בתוך הקהילה.
הדבקות באיסורים המיניים, מהווה ביטוי לנאמנות לעקרונות הדת והזהות החברתית.
כאשר מתעוררים התנגשויות בין הרצונות האישיים של המטופל לאיסורים המיניים, מתפתחים מאבקי כוח בגוף, בנפש ובמודעות של המטופל, היוצרים מתח גופני ונפשי, המחבלים בתיפקוד המיני.
מטופלים המגיעים מחברות שמרניות, מתמודדים עם אתגרים בתפיסת הזהות המינית, מתוך חשש לערער על תפקידיה של המיניות ובכך עלולים להתרחק מהזהות המינית האותנטית שלהם.
החשש מניכור חברתי מוביל להסתרה והשתקה של פגיעות מיניות. החברות השמרניות המקדשות את הצניעות, לעיתים בוחרות להסתיר תוקפנות, מחשש לפגיעה במערכת החברתית, אך בכך הם מובלים לשימור התנהגות מינית פוגענית.
חלק רביעי: המיניות המושתקת
חנה ודוד זוג חרדי בשנות העשרים המאוחרות, הורים לחמישה ילדים קטנים. מגיעים אליי להדרכה הורית, אך התהליך הופך בהדרגה לטיפול אישי של חנה ובעקבותיו לטיפול זוגי מיני של שניהם.
חנה גדלה בבית עם חינוך שמרני המבוסס על איסורים ועונשים. חנה חשה כל חיה שהיא מקולקלת ודרך ההצלפות והעונשים הכבדים, ההורים שלה ניסו לתקן אותה.
עכשיו היא מענישה את עצמה. בכל פעם שהיא מרגישה שהיא נכשלת, באמצעות חיתוך מפרקי הידיים.
חנה מרגישה כישלון, כאימא וכאישה. היא סובלת בכל פעם שדוד שוכב איתה.
חקירת המיניות מעלה פגיעה מינית בילדות המוקדמת, שהושתקה ע"י המשפחה.
המפגש הזוגי המחיש את הניתוק והזרות בקשר, חנה ודוד מעטו לשוחח, הם היו עסוקים בגידול הילדים ובעול הפרנסה ולמעט המפגשים המשותפים איתי, לא היה להם זמן זוגי נפרד.
בכדי להתגבר על האתגרים האישים, הזוגיים והמיניים, יצאנו למסע בעקבות השעונים האסורים של חנה ודוד.
חלק חמישי: אתגר השעון המיני
תהליך הטיפול של חנה ודוד נמשך חמישה חודשים, הרגשתי כמו מדריכת כלות וחתנים. חנה דוד התמסרו לתהליך, הקפידו על מפגשים ומלאו אחר המשימות של אתגר השעון המיני.
הקשיבות של דוד וחנה הייתה חיבור מחודש לגוף מתוך הקשבה וחמלה. ביקשתי מחנה להאריך את המקלחות שלה ולסבן את הגוף, אך גם לאפשר לדוד להיות קשוב לגופה באמצעות מריחת קרם גוף מפנק. התנועתיות דרבנה את חנה ודוד להגמיש את דפוסי המחשבה והאיסורים והפוך את המרחב הזוגי למרחב של אהבה ותמיכה הדדית וסללה את הדרך להתפתחות אישית. חנה נרשמה לתוכנית כושר וירידה המשקל ודוד החליט להתמודד במכרז למשרה במשרד הדתות. חקר המיניות האישי העלה בורות מינית אצל שניהם. ההדרכה שלי כללה הסבר ביולוגי על מערכת המין, אך גם את מתן 'הוראות ההפעלה' למיניות קשובה. הסברתי להם על מעגל התגובה המינית וכיצד אפשר להכין את הגוף של חנה, בכדי שהחדירה לא תכאב.
חלק שישי: יצירת זמן זוגי
ביקשתי מחנה ודוד לקבוע זמן זוגי של שעה אחת לשבוע. הם החליטו בשכל יום שני לאחר הפגישה איתי, הם יצעדו ברגל הביתה וזה יהיה הזמן שלהם. במהלך המפגשים חנה ודוד למדו לדבר בשפת הרגשות, השפה הרגשית שלהם היה דלה ועילגת, אך באמצעות למידת המסלול הרגשי המורחב הם החלו בשיח רגשי. ככל שהשיח הרגשי התחזק התקשורת הזוגית התרחבה. דוד למד להקשיב, לזהות את שפת הגוף, אך גם לתת תמיכה רגשית ומנגד, במקום להאשים ולפגוע בעצמה, חנה למדה לשתף בקשיים ובפגיעות. באמצעות הגישור המיני חנה ודוד למדו להתגבר על המכשולים והתנגדויות, הם למדו כיצד לדבר בכנות, נתנו מקום לפגיעות לצד העצמת הקשר החברי. לימוד שפת המיניות היוותה אתגר הדדי. חנה ודוד הם זוג חרדי ולדבר מיניות היה עבורם איסור מוחלט. הצעתי להם לצור שפה מינית חלופית, המבוססת על רמיזות. המרחב הזוגי הוא חלק מדיני הטהרה, בימי הנידה נוצר מרחק ששימר את התשוקה המחודשת. הבחירה של דוד וחנה להפוך את ההדרכה ההורית לפסיכותרפיה מינית, הייתה הרפתקה עבורם. המיניות שהייתה כואבת עבור חנה ומילוי מצווה עבור דוד, הפכה להיות מרחק של נתינה והקשבה הדדית, שחיזקו את הקשר הזוגי, ויצבו את המערכת המשפחתית.